<h1>סמ"ג לאוין סימן קל"ד</h1>
<h2>דף יא.</h2>
וולד הטריפה מותר כרבי יהושע דפליג על רבי אליעזר בפרק אלו טריפות ואומר דעובר לאו ירך אמו הוא, ואומר הרי"ץ (תד"ה והלכתא) דבכל מקום עובר ירך אמו [הוא] חוץ מלעניין טריפות מפני שהטרפות תלוי בחיות והעובר יש לו חיות בפני עצמו ולא אמרינן שנטרף עם אמו.
<h2>דף יא:</h2>
האוכל כזית מבשר בהמה או חיה או עוף טהורין שנטרפו לוקה שנאמר ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, טריפה האמורה בתורה זו שטרפה חית היער כגון ארי ונמר וכיוצא בהן וכן עוף שטרף אותו עוף הדורס, ואין אתה יכול לומר שטרפה והמיתה שאם מתה הרי זו נבלה ומה לי מתה מחמת עצמה או הכה אותה בסייף והמיתה או שברה ארי והמיתה הא אינו מדבר אלא כשנטרפה ולא מתה, אם הטרפה שלא מתה אסורה יכול אם בא הזאב וגרר הגדי ברגלו או בזנבו או באזנו ורדף והצילו מפיו יהיה אסור שהרי נטרף תלמוד לומר ובשר בשדה וגומר לכלב תשליכון אותו שיעשה אותו בשר הראוי לכלב, הא למדת שהטרפה האמורה היא טרפה שטרפה אותה חית היער ושברה אותה ונטת למות ועדיין לא מתה אף על פי שקדם ושחט קודם שתמות הרי זו אסורה משום טריפה הואיל ואי אפשר (לחיות) [שתחיה] ממכה זו הבאה עליה, הרי למדת שהתורה אסרה מתה והיא הנבלה, ואסרה הנוטה למות מחמת מכותיה ואף על פי שעדיין לא מתה והיא הטריפה, וכשם שלא תחלוק במתה בין מתה מחמת עצמה בין שנפלה ומתה בין שנחנקה ומתה בין שדרסה חיה והרגתה כך לא תחלק בנוטה למות בין שטרפתה חיה ושברתה בין שנפלה מן הגג ונשתברו רוב צלעותיה בין שנפלה ונתרסקו רוב אבריה בין שזרק חץ וניקב לבה או ריאתה בין שבא לה חולי מחמת עצמה וניקב לבה או ריאתה או שבר רוב צלעותיה וכיוצא בהן, הואיל והיא נוטה למות מכל מקום הרי זו טריפה בין שהיה הגורם בידי בשר ודם בין שהיה בידי שמים, אם כן למה נאמר בתורה טריפה דבר הכתוב בהווה, שאם לא תאמר כן לא תאסור אלא בשנטרפה בשדה אבל נטרפה בחצר לא תאסור הא למדת שאין הכתוב מדבר אלא בהווה, ועניין הכתוב שהנוטה למות מחמת מכותיה דאי אפשר לחיות מחמת מכה זו אסורה, מכאן אמרו חכמים, בפרק אלו טריפות, זה הכלל כל שאין כמוה חיה טריפה, ובהלכות שחיטה יתבאר (עשין ס"ג) איזה חולי עושה אותה טריפה ואיזה חולי אין עושה אותה טריפה (לשון רמב"ם מאכ"א פ"ד הל' ו'—ט' ע"ש), כמו שאמר שם (נ"ד א') שאין לך להוסיף בטריפות אלא אותם (מה) שמנו חכמים. וכן החותך בשר מן החי מן הטהורים הרי אותו הבשר טריפה והאוכל ממנו כזית לוקה משום אוכל טריפה, שהרי בשר זה מבהמה שלא נשחטה ולא מתה ומה לי טר(י)פה אותה חיה ומה לי חתכה בסכין מה לי בכולה מה לי במקצתה הרי הוא אומר ובשר בשדה טריפה כיון שנעשית הבהמה בשר בשדה הרי היא טריפה (שם הל' י').
<h2>דף לא.</h2>
וולד הטריפה מותר כרבי יהושע דפליג על רבי אליעזר בפרק אלו טריפות ואומר דעובר לאו ירך אמו הוא, ואומר הרי"ץ (תד"ה והלכתא) דבכל מקום עובר ירך אמו [הוא] חוץ מלעניין טריפות מפני שהטרפות תלוי בחיות והעובר יש לו חיות בפני עצמו ולא אמרינן שנטרף עם אמו.
